🌸 בעקבות השושן הצחור - מסיימים שבוע ביערות הכרמל 🌿

על המסלול

בסוף האביב נצא ליום הליכה ארוך בחורש של הכרמל, מסלול של כ-14 ק"מ עם עלייה תלולה בפתיחה והמשך מתון יותר בין שבילים מסומנים ומקטעי בולדרים קצרים. האוויר עוד נושא קרירות בוקר לפני שהשמש מתחממת, והחורש סביבנו בשלהי עונת הפריחה.

נצא מהחניון בשביל המסומן ונתחיל בעלייה המתונה־תלולה שפותחת את המסלול, אל מרחב שוויצריה הקטנה. השם הזה הודבק לאזור בזכות החורש הים־תיכוני הצפוף וירוק העד שמתערבב עם מצוקי גיר בהירים — שילוב שמזכיר למטיילים נופים הרריים אירופיים. כאן נעצור רגע לנשום את האוויר הקריר שבין העצים לפני שנמשיך פנימה.

מהמצוקים נמשיך בירידה מתונה אל תוואי הערוץ עצמו של נחל כלח, נחל אכזב החותר בלב הכרמל הגבוה. הערוץ יבש בעונה הזו, ואנחנו פוסעים על האבן הבהירה בין סלעי הגיר והדולומיט, מתחת לחורש סבוך ומוצל של אלון מצוי וקטלב שגזעיו האדמדמים בולטים בין העלווה. הצל כאן עוד נעים לפני שהחום מתחזק בצהריים.

מנחל כלח אנו חוצים את החורש וממשיכים מערבה אל אפיק נחל אלון. הנחל קצר יחסית, חותר את דרכו בתוך מסלע של טוף געשי ויוצר את בקעת אלון הפתוחה — כתם של חלקות חקלאות קטנות בבעלות תושבי עוספיא. בשולי הבקעה נעצור ליד עין אלון, מעיין צנוע שיוצר בריכה רדודה לצד מבנה שאיבה ישן; המים עוד נוכחים אך הזרימה חלשה והערוץ מתחיל להתייבש.

מהערוץ הקודם נרד בשביל המסומן אל אפיק נחל אורן ונמשיך לאורכו במורד. השביל חולף לצד מחצבות קדומות ומתחת למדרון שבו נפערת מערת אצבע. בהמשך נגיע אל אגם קטן שנוצר מסכר ישן שאגר את מי עין אורן, ולצדו עוד מבצבצים שרידי בוסתנים של הדרים ועצי פרי שניטעו בידי פועלים שהתגוררו כאן בעבר. האפיק כבר מתחיל להתייבש, אך סביב האגם הצל קריר ונעים לעצירה.

מהנחל נעלה בשביל המסומן אל חניון רקית, תחנה נוחה עם שולחנות פיקניק, ברזיות פעילות ושירותים. שמו של המקום הוא גלגול עברי של "רוקטייה" הערבי - תור הבר. בחלקו הדרומי של האתר שרידי בית כנסת שומרוני מהמאות ה-3 עד ה-5, ובסביבתו פריחת אירוס ארם-נהריים בימיה האחרונים - שווה לחפש אך לא מובטח. נציץ גם בבית הבד העתיק ובמערת הקבורה החצובה, שבה התגלתה כתובת יוונית ובה השם "מרינוס", כנראה בעל האחוזה.

מהחניון נמשיך בשביל קצר אל חורבת ישח, נקודת הסיום של המסלול. האתר שוכן במצוק דולומיט המתנשא מעל הגדה הדרומית של הערוץ, ובלבו מערה קרסטית רחבה בעלת פתח קשתי. מהאולם המרכזי מסתעפים כוכים צרים, וחלק מהמערות לאורך המצוק משמשות כיום משכן לעטלפים — אז נציץ פנימה בשקט ולא נאיר עליהם פנסים.

נותרה הליכה קצרה עד הרכבים בנקודת הסיום. מאחר שזהו מסלול ליניארי, ודאו שהרכב השני הוקפץ מראש לסוף המסלול. הצטיידו במים בכמות מספקת, כובע ונעלי הליכה טובות — מסלול ארוך עם ירידה משמעותית שמצדיק ציוד הולם ופתיחה מוקדמת של היום.