🕳️ נִקְבּוֹת, מערות והיסטוריה בהרי ירושלים ⛰️

על המסלול

בשבת נצא אל הרי ירושלים לחקור נקבות, מערות ושרידי היסטוריה החצובים בסלע הגיר. המסלול תובעני, אך מי שאוהב לזחול דרך פתחים צרים ולגעת בקירות אבן קרירים ייהנה מכל רגע. האוויר ההררי בהרי ירושלים באוקטובר כבר חד ומרענן — בדיוק הזמן הנכון לרדת אל מתחת לפני הקרקע.

נצא מחניון בית הבד ונפתח בשביל הקיסר — כשני קילומטרים של משטח סלע חשוף ומדרגות שנחצבו בתקופה הרומית. השם קרוי על שם אדריאנוס, אחרי אבן מיל שנמצאה כאן ונשאה את שמו. הנוף לאורך הדרך מערבב יער אורנים עם חורש טבעי פתוח, ומדי פעם נפתחת תצפית נקייה אל בית שמש והשפלה שמתחת.

מהשביל נעלה אל פסגת הר יערן, שם ניצבים שרידי מבנה אבן גדול המכונה "בית היערן". הבניין מציג סגנון בנייה אופייני לשלהי התקופה העות'מאנית, אך שימש כבית יערן בתקופת המנדט הבריטי. חשוב לדעת: הכניסה למבנה החרב אסורה ומסוכנת — נסתפק בהתבוננות מבחוץ.

מהר יערן נמשיך מערבה ונגיע אל חורבת חנות, אתר שהיה תחנת מנוחה לעוברי דרכים בתקופה הממלוכית. הריסות החאן עומדות כאן כתזכורת לדרך הסחר שעברה במקום לפני מאות שנים. מתחת לפני הקרקע נחשפה רצפת פסיפס צבעונית מכנסייה ביזנטית, שכבה נוספת בסיפורו הארוך של האתר. כיום פועל כאן חניון לינה של קק"ל עם שולחנות פיקניק ומעגלי מדורות — מי שמתכנן ללון יצטרך לתאם מראש.

מחורבת חנות נמשיך מערבה עד שנגיע לעין תנור, מעיין ניקבה החבוי בתוך בוסתן צפוף של עצי תאנה שמעניקים צל נעים באוויר הקריר. הניקבה עצמה מתוארכת בחלקה לתקופת בית ראשון, ונחפרה במקור כדי להגביר את זרם המים. מי שירצה להיכנס פנימה ולהתקדם עד לחדר הנביעה יהלך זקוף במים רדודים — כדאי להצטייד בפנס ובגדי החלפה לפני הכניסה.

מעין תנור נמשיך מערבה עד עין אוזן, מעיין החבוי בתוך שיח אלת מסטיק גדול. בפתח חלל הכניסה חקוק באבן שירו של יורם טהר-לב — "מעיין ידעתי בין עשבי הבר" — ופינת זיכרון לסגן דקל סוויסה הי"ד, תושב מושב בר גיורא שטייל כאן קבוע. המערה כוללת שני חדרים פנימיים, אך הכניסה לחדר השני כאשר המים עמוקים אסורה — אין ערובה לחלל אוויר.

מעין אוזן נמשיך מזרחה עד שנגיע למערת התאומים, שני פתחים סמוכים החצובים בסלע גיר לבנבן. בפנים, עיניים מתרגלות לחושך ומגלות שני חללים נפרדים הפתוחים אחד אל השני, דפנות חלקות ותקרה נמוכה. האוויר הפנימי קריר ולח, ניגוד מובהק לאוויר היבש שבחוץ. כדאי להישאר ליד הפתחים ולהסתפק במבט פנימה.

ממערת התאומים נרד אל ערוץ נחל מערה, שם האוויר הקריר מתגנב בין כיפות האלון ועצי הבטלה. קרקעית הנחל מאבן גיר בהירה, שטופה ומגולפת על ידי שנות זרימה, ועל גדותיו ניכרת שלכת ראשונית — עלים מתחילים להשחים בקצותיהם. נמשיך לאורך הערוץ מערבה, בין סלעים מכוסי טחב, עד שהנחל מתרחב לשטח פתוח ומאוורר.

וכך נסכם יום של חדירה אל תוך חשכת הנקבות והמערות, שם מתחת לאדמה שומרת ההיסטוריה של הרי ירושלים על סודותיה.